חריקת שיניים ו/או הידוק לסתות (Bruxism) הן תופעות נפוצות מאוד. למעשה מדובר בדפוס מזיק, אשר בדרך כלל אין אנו שמים לב להתרחשותו. פעולת חריקת השיניים או הידוק הלסתות יכולה להופיע בכל שעות היממה, עשרות ומאות פעמים ביום. מאחר שמדובר בדפוס שהינו לרוב בלתי מודע, ההכרה בנזקיו מגיעה רק לאחר שנים רבות, כאשר הלחץ הגדול והתכוף על השיניים והחניכיים יוצר שחיקה שלהן, בד בבד עם מגוון גדול של בעיות רפואיות, דנטליות וכלליות: שבירת שיניים וסדיקתן, שחיקה וכאבים של מפרקי הלסת, כאבי ראש וצוואר, הסתיידות החוליות הצוואריות, נימול בכפות הידיים, כאבי גב תחתון, הפרעות וירידה באיכות השינה, שיבוש הרגלי התזונה ועוד ועוד.
התפיסה הרווחת סוברת שמדובר בתופעה הנגרמת בשל מתח נפשי. תפיסה זו הולכת ומשתנה בשנים האחרונות, בעקבות מחקרים רבים, שאינם מוצאים קשר מוכח בין התופעה לבין לחץ נפשי, גם אם עם זאת, לא ניתן להצביע על סיבות אחרות לתופעה. מתוך עבודה עם אנשים רבים הסובלים מחריקת שיניים ו/או הידוק לסתות, ניתן לומר שאכן הקשר לסטרס אינו ודאי. יתרה מכך, יש מטופלים אשר מדווחים כי הם מוצאים עצמם חורקים או מהדקים דווקא ברגעי שלווה ונינוחות.
על אף האמור לעיל, אין לפסול את האפשרות, כי ייתכן שהמקור המחולל את התופעה אכן נעוץ במתח או בתקופת לחץ בחיים. זה יכול להיות אירוע סטרסוגני או תקופה של מתח מתמשך. אולם בעוד שהמתח שהחל את התופעה כבר מזמן עבר ונשכח, ממשיך האדם לשחזר את הדפוס עצמו. הוא ממשיך לחרוק את שיניים או להדק אותן, מבלי לקבל כל איתות ופידבק פנימי או חיצוני, שמדובר בדפוס נושא הרס אשר משתרש בחייו. רק כעבור חודשים או שנים, כאשר יחוש את כאבי הראש והצוואר, או יתהה מדוע הוא סובל משינה מופרעת, או שיקבל התרעות מרופא השיניים על סדקים ונזקים אחרים לשיניים, הדפוס כבר יהיה מקובע.
סיבות נוספות אפשריות לאימוץ דפוס שכזה נובעות דווקא משום שהידוק השיניים הינו תגובה טבעית של הגוף במצבי הישרדות. כאשר הגוף מנסה לרכז כוח רב או אנרגיה מתפרצת (צ'י) לעשייה מסוימת, או כאשר הוא חווה התקפה, הידוק השיניים מגן על מפרק הלסת מפני תזוזה פתאומית ופגיעה. הנסיון להשיג ריכוז גבוה ולהעלות את טונוס השרירים כדי להניף פטיש כבד, לזרוק אבן למרחק גדול, לסחוט הדק, או להדוף מישהו שבא לפגוע בנו, יגרום ללסתות להתהדק. אבל לא צריך להרחיק לכת. רבים מאמצים את הדפוס הזה בפעולות שגרתיות הרבה יותר, כמו למשל חיתוך סלט, פתרון תשבצים ואפילו שיחה עם לקוחות או חברים. בעולם משחקי המחשב למיניהם, ניתן לראות אנשים שמבלי משים מהדקים את לסתותיהם בזמן לחיצה על המקש שנועד לחסל את האויב שבא מולם, לאסוף פוקימון טועה או אפילו כדי לצרף שלוש סוכריות קנדי קראש.
ויש גם סיבה נוספת ומפתיעה לתהייה מדוע אנשים חורקים שיניים או מהדקים לסתות. התשובה היא – חיקוי. אנשים מספחים אליהם מבלי משים שפע של דפוסים מהסביבה, החל במנח הגוף, דרך צורת ההליכה, אופן הנשימה, חיתוך הדיבור וכן – גם אחזקת הלסת והפעולות הקשורות בה. אצל ילדים מדובר בדרך כלל בחיקוי של ההורים או מבוגרים משמעותיים אחרים. כאשר התופעה מתחילה בגיל מבוגר יותר, החיקוי יהיה באופן רחב יותר של אנשים משמעותיים בסביבתנו, הכוללת את הסביבה המיידית, אך גם כאלה שניבטים אלינו דרך אמצעי התקשורת והמדיה. הוליווד ותעשיות הסרטים העולמיות עושות שירות רע מאוד לאנשים שמהדקים לסתות. כמעט לא נמצא סרט שבו אין קלוז-אפ מכוון על קו הלסת המתהדקת של הגיבור, שבא לציין את עובדת היותו של זה קשוח, אך אינטליגנטי, או כדי לבטא את עובדת היותו מתלבט התלבטות משמעותית. פעולת ההידוק קיבלה דרך המסכים מעמד של סקס-אפיל, המזמין חיקוי ואימוץ הדפוס. רק שהמחקים לא מודעים לכך, שבעוד שנים מספר, אותו דפוס עצמו יאבד מזוהרו ויהפוך למקור בלתי נדלה של סבל.
לסיכום, בין אם הדפוס נרכש בשל מתח ראשוני, בשל פעולה שנטבעה או בשל חיקוי, מדובר בהרגל נרכש ומתקיים, המתרחש באופן בלתי מודע ויוצר תגובת שרשרת של בעיות ותסמינים פיסיים, רגשיים ונפשיים.
כאשר יש אבחון של התופעה, בין אם על ידי רופאי השיניים או באופן עצמי, מומלץ לפעול כדי לשנות את הדפוס ולעצור את הנזקים שהוא יוצר.
דרך המעיין - תהליך למידה ושינוי עבור אנשים הסובלים מחריקת שיניים ו/או הידוק לסתות