מוּדעוּת

מודעוּת היא אחת המילים שעברו מסכת התעללות שפתית בעידן הניו-אייג'י והפכו למטבע לשון שחוק, עד מרוקן מתוכן. כמו עוד כמה מחברותיה: אנרגיה, חיבור, עומק, נשמה, כמו גם הביטויים גוף-נפש או עבודה פנימית, היא משתרבבת פעמים רבות לתוך השפה ונהגית, נקראת או נכתבת באופן סתמי או במילים אחרות – ללא מודעות. אני רוצה להחזיר כאן למילה מודעות את משמעותה העמוקה ולהתייחס לחוויה העומדת מאחוריה.

(ויקיפדיה) מוּדעוּת (באנגלית: Awareness) היא הגעת קיומו של דבר לידיעת האדם, או הימצאותו של דבר מה באחת מרמות התודעה האנושית, הפרטית או הכללית. כאשר אדם יודע על עצם קיומו של דבר כלשהו (אדם אחר, מקום, חפץ, רעיון או דפוס מחשבה), תופס אותו ומכיר בו - הוא מודע לו.

לעתים אני מנסה להיזכר, ללא הצלחה יש לומר, איך הרגשתי פעם בהתייחס למקומות מסוימים בגוף או לתחושות מסוימות. איך זה היה אז, לפני שקמה וצמחה לה המודעות באזורים אלה. כאמור, אינני מצליחה להיזכר. כל שטח מודע שנכבש הופך להיות המובן מאיליו החדש ויתרה מכך – עם המובנות מאיליה הוא מנכס אליו את המחשבה, שאם אני כך, אם אצלי זה מודע באופן הזה, בוודאי זה כך אצל כולם.

במשך שנים רבות המחשבה הזאת הייתה עבורי מחסום לכתיבה על הדברים או לרצון ללמד אותם. כי אם ממילא כולם יודעים את מה שאני יודעת, אז אין פה עניין. רק בשנים האחרונות, עם הפידבקים ההולכים ומתרבים מאחרים, מתלמידים, ממטופלים, שמבקשים ללמוד, שמזמינים עוד מהידע הזה, הבנתי שמה שמודע בתוך-תוכי, שטחי היכרות עמוקה שפיתחתי, הינם בבחינת ידע חשוב שנרכש וצריך להימסר.

בתהליכים שאני עושה עם אנשים הסובלים מחריקת שיניים והידוק לסתות אני נפעמת כל פעם מחדש, עם כל מטופל ומטופלת, כיצד נדרשים מספר ימים בלבד בלבד של תרגול, כדי להעלות ולהביא לקדמת הבמה את מה שאני קוראת לו "מודעות סומאטית". אדם שהגיע עם אמירה ברורה ומוחלטת, על אי המודעות שהוא חש בנוגע לדבר הזה שהוא סובל ממנו, כיצד אין לו ולו קצה קצהו של מושג איך ולמה זה קורה לו, הופך בתוך כמה ימים למודע. המודעות החדשה הזו, שרק הולכת ומתעצמת, היא שמאפשרת להתחיל את תהליך הלמידה, כיצד לנתב את הדפוס למקומות חדשים, שאינם הרסניים לגוף ואפילו יצירתיים ונעימים.

מודעות אם כך אינה בינארית. אין זה אפס או אחד, אם אני מודעת או לא. זוהי חוויה-חושית משתנה ובעלת פוטנציאל התפתחות. נתיבי ההתפתחות של המודעות הם רבים ומגוונים ונוגעים בכל תחומי החיים. למעשה, כל תחום שבו אנו עוסקים, יאפשר התפתחות של מודעות בו. כך בתחומים מעשיים יומיומיים, החל ממקצוע, דרך התנהלות והתנהגות, ניהול הבית וגידול הילדים, היא תתפתח באופנים הרעיוניים והמחשבתיים שבהם אנו עוסקים, באופני ההתבוננות העצמית הנפשית שלנו ועד התנהלותנו הפיסית על רבדיה השונים.

כמי שעוסקת רבות בגוף וגם בנפש, בכל אחד מהם בנפרד ובחיבור שביניהם בעיקר, אני מרותקת מהתהליך האינסופי של התפתחות המודעות. עוד מקום בגוף שהביא את עצמו לקדמת הבמה ומקבל תשומת לב, עוד רכיב נפשי שמתבהר, עוד חיבור בין השניים שמפעפע לתוך המערכת הפנימית ומחולל שינוי. התפתחותה של היכולת לחוש דברים ברבדים שונים, אשר חדשים מרגע לרגע. רבדים של זמן ומרחב. מטא-התבוננות. מודעות לתהליך המודעות שמתרחש. מסע אישי, פנימי, שמכיר בידע שמגיע ומסכים ללמוד ממנו, כדי להרחיב את המעגל.

התייחסות זו למודעות מאפשרת להחזיר למילה את משמעותה החיה. לא מצב נשגב ומוגמר, אלא מערך של ידע מתפתח, ידע חי ששואב כל הזמן ממקורות פנימיים, מתקשר ומתחבר עם מקורות נוספים, מעשיר את המערכת האישית, מעשיר את העולם שסביב.